OCD, ראשי תיבות של Obsessive Compulsive Disorder, היא הפרעה טורדנית כפייתית הקיימת אצל 1% עד 3% מכלל האנשים בעולם. ההפרעה הטורדנית מתאפיינת במחשבות חוזרות ומטרידות המעוררות חרדה ומסרבות לצאת מהראש, וכתוצאה מכך האדם מפתח טקסים (קומפולסיות) ומבצע פעולות מחשבתיות או התנהגותיות כדי לנסות לשלוט במחשבות ובחרדה המתעוררת בו בעקבות ההפרעה.
תסמינים של הפרעה טורדנית כפייתית
התסמינים המוכרים להפרעה מסוג OCD יכולים להופיע במגוון דרכים וצורות, ובדרגות חומרה שונות. התסמינים השונים פוגעים באיכות החיים של האדם, מפריעים להתנהלותו ביומיום ומגבילים את יכולות התפקוד שלו. התסמינים העיקריים של הפרעה טורדנית כפייתית הם:
אובססיות (מחשבות טורדניות) – המחשבות האובססיביות גורמות להצפה במוח עקב עומס רב בגלל דאגות, פחדים וחרדות, למשל פחד מהידבקות במחלות, פחד מזיהומים ונגיפים הגורם לשטיפת ידיים מרובה ולהימנעות ממגע בחפצים ואנשים, פחד משימוש בגז מחשש שהבית יישרף, פחד מפני כניסת גנבים לבית, צורך עז לסימטריה בסידור חפצים וכו'.
חרדה – המחשבות הטורדניות הכפייתיות מעוררות תחושה לא נעימה של חרדה קשה ומצוקה נפשית.
התנהגות כפייתית – ההפרעה מאופיינת בין השאר בהתנהגות כפייתית, ההתנהגות הכפייתית נובעת מהאובססיות מהן סובלים. יש סוגים שונים של התנהגות כפייתית, לדוגמה בדיקה חוזרת ונשנית שדלת הכניסה סגורה ונעולה לאחר היציאה מהבית, שטיפת ידיים כפייתית לאחר כל מגע עם חפץ או אדם, מקלחת בתדירות גבוהה בגלל פחד ממחלות ומזיהומים, חזרה כפייתית על משפטים מסוימים, איסוף ושמירה על חפצים שאין בהם צורך (אספנות ואגרנות כפייתית) וכו'.
איך מאבחנים?
אבחון הפרעה טורדנית כפייתית נעשה על ידי אנשי מקצוע מנוסים כמו פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים או עובדים סוציאליים. האבחון המקצועי מבוסס על הערכה של פסיכיאטר מוסמך ומנוסה. האבחון המקצועי מבוסס על שיחה עם המטופל ותשאול שמטרתו לאבחן תסמינים מוכרים של ההפרעה. לעיתים, הפסיכיאטר יזמן לאבחון המקצועי גם את בני משפחתו של המטופל על מנת לקבל מהם תיאור של התנהגויות, אובססיות וטקסים של המטופל.
חשוב לציין כי רבים מהאנשים הסובלים מתסמיני ההפרעה הטורדנית הכפייתית אינם פונים לרופא או לפסיכיאטר בגלל בושה ומבוכה. במקרים רבים האדם שסובל מההפרעה מסתיר זאת מהסביבה הקרובה והוא מתכחש לאובססיות ולהתנהגויות שלו, גם אם הוא מודע לכך שהאובססיות והטקסים המעסיקים אותו פוגעים בשגרת חייו ומפריעים להתנהגותו ולתפקודו.
סוגי OCD
ראוי לציין כי הפרעת OCD נחשבת לקבוצה בתוך קבוצת הפרעות החרדה. יש סוגים שונים להפרעה, הסוגים העיקריים הינם:
- אובססיה לניקיון הגוף ו/או הבית, וחרדה מנגיפים, זיהומים ומחלות.
- אובססיה לשליטה וחרדה מאובדן שליטה.
- אובססיה לביטחון אישי ולביטחון בני המשפחה (פחד מפריצה לבית, פחד משריפה בדירה בגלל השארת סיר על הגז וכו').
- אובססיה לסדר וארגון חפצים.
- אגרנות ואספנות כפייתית. במקרה זה האדם מתקשה לזרוק חפצים מהבית, גם אם אין בהם שימוש או צורך. במקרים החמורים האדם אוגר פסולת והבית שלו עמוס בחפצים מיותרים, הוא אוסף חפצים מפחי הזבל והנכס הפוך לבלתי ראוי למגורים.
- הפרעות כמו מריטת שיער גוף או חיטוט בעור עד לכדי גרימת פצעים.
- אובססיות וביצוע טקסים בעלי מאפיינים דתיים.
דרכי טיפול
המומחים ממליצים על טיפול משולב המבוסס על תרופות פסיכיאטריות ל-OCD יחד עם טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT). הטיפול התרופתי יעיל מאוד ומיועד לרוב לטווח הקצר, התרופות נועדו לווסת את ההפרשה במוח של חומרים שונים ובעיקר סרוטונין ודופמין, לכן נהוג להכין מרשם לתרופות פסיכיאטריות מקבוצת SSRI.
טיפול פסיכולוגי CBT הוכח כיעיל מאוד למצבים של הפרעה טורדנית כפייתית, הטיפול מבוסס על שיחות ומתן כלים למניעת ולהפחתת התסמינים. בנוסף כדאי לשקול טיפול בגרייה מגנטית עמוקה, הטיפול יעיל מאוד ועד היום רבים הסתייעו בטיפול זה.
